למה ואיך להיות קשה להשגה?

בתחילת ההיכרות – כשאין לנו את המידע המלא על בן הזוג הפוטנציאלי – אנו ניטה לחשוב שהיותר אדיש ופחות מושג הוא זה שערכו גבוה יותר.
הוא ייתפס בעיננו כאחד שיודע ששוויו גבוה, ושיהיה קל לו יחסית למצוא בת זוג אחרת, ולכן אין לו צורך להתאמץ ולצאת מגדרו כדי להשיג דווקא אותנו.

וגם בכיוון השני: סביר להניח שתתייחסי בפחות הערכה למחזר נלהב מדי: כי "למה הוא כל כך מתאמץ ורודף אחרי? אולי הוא סחורה פגומה…"

אז איך נכון לך להתנהג כדי שהערך שלך ייתפס כגבוה יותר?

מצד אחד, אם תהיי ישר בהתחלה אמיתית ומחוייבת לקשר – זה עלול לגרום למחזר לפקפק בערכך האמיתי ולחשוב שאולי את קלה מדי להשגה ולכן שווה פחות.
אבל מצד שני, לשחק אותה קשה מדי להשגה יכול להביא אותך לתוצאה בה הצד השני יחשוב שאת באמת לא מעוניינת, ייאבד עניין ויוותר מבלי להילחם יותר מדי.

האיזון הנכון בין השניים מצריך נסיון וגם קצת משחק, ויש עיקרון אחד שאם תשתמשי בו תטי את הכף לטובתך: העמימות…

אחד המשפטים החכמים ביותר שנאמרו בנושא זה הוא : "לגלות טפח ולכסות טפחיים", והכוונה אינה רק בהקשר הפיזי של לבוש לא חושפני מדי.
כל אסטרטגיה שתשמור על סקרנות – עובדת!
גם אם את שווה הרבה – אל תחשפי בבת אחת את ערכך המלא ואת כל יתרונותייך.

תראי, כשאנשים מגלים את את המעלות שלך בהדרגה – הם מעריכים אותן הרבה יותר!

 הן נבנות כמו מגדל זו על גבי זו כך שערכן המצטבר מועצם.
כשאת מנפנפת בכל היתרונות שלך בבת אחת – חלקן פשוט הולך לאיבוד בדרך.
תדמי את יכולת הקליטה של הדייט שלך לכוס, שאליה את מוזגת את כל המידע החדש.
בשלב מסויים הכוס מתמלאה והיתר נשפך מהצדדים והתחושה הכללית היא של עומס יתר…

זוכרת את סיפורי אלף לילה ולילה? אז קבלי תזכורת מפורסמת לעיקרון הזה:
שחרזאדה החכמה, בת הוואזיר המלכותי, נישאה למלך שלא סמך על הנאמנות של נשותיו.

אחרי שגילה כי אישתו בגדה בו – הוא הוציא אותה להורג, ומאותו יום הוא החל לשאת בכל יום כלה חדשה אותה היה מוציא להורג למחרת ליל הכלולות – לפני שתהיה לה הזדמנות לבגוד בו.

על הואזיר המלכותי הוטלה המשימה הקשה למצוא למלך בכל יום כלה טרייה חדשה.
לאחר שכל נשות הממלכה החלו לחיות בפחד וחשש לחייהן – ביקשה שחרזאדה מאביה הואזיר שיציע אותה עצמה למלך ככלה.
בליל כלולותיהם – החלה שחרזאדה לספר למלך סיפור פנטזיה מרתק, אך לא סיימה אותו עם עלות השחר.

המלך, שהיה סקרן לשמוע את המשך העלילה דחה ביום נוסף את הוצאתה להורג של אישתו הטריה.
בלילה השני המשיכה שחרזאדה את סיפורה, אך טרם עלות השחר החלה סיפור חדש שכמובן לא הסתיים והותיר את המלך במתח וברצון לשמוע עוד.
וכך נדחתה הוצאתה להורג של שחרזאדה לילה אחר לילה, ולאחר אלף לילות של סיפורים כבר נקשר אליה המלך עד כי לא רצה להפסיק את חייהם המשותפים והם חיו יחד באושר ועושר.

גם בחיים, להשאיר את בן הזוג סקרן – הוא כלי חזק מאד לביסוס משיכה, שמובילה ליצירת קרבה והיקשרות הדרגתית וארוכת טווח.
לסיכום:

אל תחשפי את כל הקלפים מיד בהתחלה.
תני לו לגלות עליך דברים בהדרגה – והערך שלך יועצם עם כל גילוי כזה!

מה המשמעות של "קלה מדי להשגה"

האם יש דבר כזה "יותר מדי קלה להשגה", ואיך זה משפיע על הזמינות שלך למישהו שמעוניין להכיר אותך יותר לעומק?

לפני כמה ימים נסעתי ברכב שלי, וכשעצרתי ברמזור זיהיתי על המדרכה לקוחה שלי, שבמקרה מחפשת זוגיות.
לרגע חשבתי לקרוא לה ולנופף לשלום, ואז שמתי לב שהיא מחזיקה ביד אחת את הטלפון וקוראת משהו על המסך, ובנוסף בשתי האוזניים שלה היו תקועות אוזניות.

כולה שידרה ריחוק וחוסר נוכחות בכאן ועכשיו.
חשבתי לעצמי אם הייתי בחור והיא היתה מוצאת חן בעיניי… האם הייתי מעיז/ה לפנות אליה? לפתוח בשיחה? נראה לי שלא.

במציאות המודרנית שבה אנו חיים, זמינות ונגישות הם שם המשחק.

מחקרים מראים שבחור שניסה ליצור עימך תקשורת כלשהי ונכשל – אפילו אם זה מסיבה טכנית (!!) – רוב הסיכויים שהוא לא יינסה שוב.
איפה עובר הקו בין "זורמת מדי", "קלה מדי" ואפילו "נואשת"… לבין להיות נוכחת, נגישה ופנויה להגיב לנסיון תקשורת?

החברה מלמדת אותך להיות "קשה להשגה" אחרת זה מפחית מהערך שלך.
הבעיה שהרבה פעמים הצד השני מפרש את זה כ"לא מעוניינת" ולא מנסה פעם שניה.
וככה מתפספסות הזדמנויות בעלות פוטנציאל.

רוצה לא לפספס אף הזדמנות וגם לא "למכור את עצמך בזול"? הנה כמה טיפים:

1. תמיד השאירי את ערוץ התקשורת פתוח.
   
   למשל, נניח שבחור יוזם שיחה פיזית או טלפונית, והסיטואציה לא נוחה לך ולא מתאים לך לדבר כרגע.
   אל תיגררי לשיחה חפוזה או חסרת סבלנות מתוך מצב של אי נוחות מצידך.
   תהיי אמיתית וישירה, תסבירי שאת לא יכולה לדבר כרגע אבל תשמחי להמשיך את השיחה במועד מאוחר יותר.
   חשוב שתקבעי מיידית את המועד לשיחה (אחרת הוא יחשוב שאת מנסה לנפנף אותו מתוך נימוס ואת לא תשמעי ממנו במועד מאוחר יותר…)
   
   
2. תהיי זמינה ונוכחת מבחינת הקשב.
   
   אם את במקום ציבורי אבל עם העיניים/אוזניות ותשומת הלב בטלפון – זה נחשב שאת לא זמינה.
   תדמייני לרגע שאת רוצה לפנות למישהו – אפילו מישהו שאת מכירה:
   נכון שזה הרבה פחות נעים לפנות אם הוא/היא בטלפון? הרבה פעמים פשוט מוותרים.
   יותר נעים ונוח ליצור תקשורת עם מישהו פנוי ונוכח, ולא כשהוא באמצע עיסוק אחר.
   
   
3. היי נגישה בתקשורת הלא-מילולית.
   
   יצירת התקשורת הראשונית היא הכי מאתגרת מבחינת הצד השני, בגלל החשש לקבל דחיה ו"לעשות מעצמו צחוק".
   אני מבטיחה לך שאין לך אפילו מושג כמה בחורים רצו לפנות אליך במהלך החיים שלך, ופשוט לא העיזו לעשות את הצעד הראשון הזה. וויתרו.
   לכן, אם בחור עושה נסיון תקשורת ראשוני – ורק אם את מעוניינת כמובן – תאותתי לו שזה בסדר מבחינתך והוא לא עומד לקבל דחייה (לפחות לא באופן מיידי…)
   איך עושים את זה? זה ממש פשוט ובסיסי, אבל משום מה הרבה בחורות נמנעות מכך:
   אם חייך אליך – תחייכי בחזרה.
   אם התחיל שיחה ואת באמצע הליכה – תעצרי ותפני אליו עם הגוף. (זה משדר: אני איתך).
   אם שאל אותך משהו – תעודדי את השיחה. למשל, תעני לשאלה, תשאלי משהו בתגובה (אפילו "למה אתה שואל?" עדיף על תשובה יבשה של כן או לא). זה הכל.
   
   תביני, שיתוף פעולה בתקשורת לא אומר שאת קלה להשגה, זה פשוט אומר לו "אני מרשה לך להמשיך לדבר איתי".
   בכל רגע מותר לך להפסיק את השיחה ולהמשיך הלאה.
   השליטה נשארת בידיים שלך.

מתלבטת וצריכה הכוונה? בואי לשאול את הקלפים:)

באהבה, נויה.