מה הסיבה האמיתית מאחורי הטענה "אני יותר מדי בררנית ולכן אני לבד"?

נתקלתי עד היום בסיבות שונות ומשונות לטענה הזו, אבל כאן אציין רק את שלושת הסיבות הנפוצות ביותר:

1) בררנות כסימפטום לערך עצמי נמוך.

מהה?? כן!
אם את סובלת מהסימפטום הזה את מרגישה שה"רמה" של בן הזוג שלך משקפת את ה"רמה" שלך, דוגמת "הראי לי מי בן זוגך ואומר לך מי את!"
כלומר, אם את לא הצלחת "להשיג" מישהו יפה, עשיר, ומושלם – זה אומר עליך שגם את לא מספיק שווה ולא מספיק איכותית.
אז אני רק מזכירה לך שהערך שלך נמדד מבפנים, ונקבע על ידך.

איך תדעי אם את סובלת מבררנות-יתר בגלל חוסר הערכה עצמית מספקת?

אם הכנת רשימת מכולת ממותגת למאפיינים של בן הזוג - יש חשש גדול שאת סתם מצמצמת לך אפשרויות ומונעת מעצמך להכיר אנשים מקסימים.

האם הוא באמת חייב להיות בעל תואר שלישי כדי שתרגישי שהוא (או את...) מספיק חכמים?

האם הוא באמת מוכרח להיות גבוה/שרירי/לא מקריח וכו' -  כדי שתרגישי שהוא (או את...) מספיק ייצוגיים או מרשימים או יפים?

האם הוא צריך להיות מאד עשיר - כדי שתרגישי שהוא (או את...) מספיק מצליחים?

ולעומת זאת - האם הוא גורם לך לחייך, להיות מאושרת, לאהוב את עצמך?

 והטיפ: אחרי הדייטים הראשונים - אחרי שכבר מצאת את כל החסרונות שלו... אז תשבי ותרשמי לך גם את התכונות הטובות שלו, ואת המעלות שלו.

וככה יהיה לך יותר קל להחליט באמת אם יש לו ערך מספיק גבוה או לא.

 2)) בררנות כפרפקציוניזם, ביקורתיות ושיפוטיות עצמית.

אם את מאלו המחמירות בביקורת ושיפוטיות כלפי הזולת – רוב הסיכויים שאת מחמירה לפחות באותה מידה ואף יותר כלפי עצמך...
 הגיע הזמן לקבל את עצמך כפי שאת, עם כל חוסר השלמויות המאפיינות אותך.
כי אף אחד לא מצפה ממך להיות מושלמת, אבל כן מצפים ממך להרגיש שלמה עם עצמך.
כשתסכימי לקבל את חוסר השלמות שלך - יהיה לך הרבה יותר קל לקבל את העובדה שבן הזוג אינו מושלם. ואפילו לאהוב אותו בדיוק כמו שהוא.

איך תדעי אם את סובלת מבררנות-יתר בגלל עודף ביקורתיות ושיפוטיות עצמית?

אם יש לך נטייה לדעת תוך שניה מרגע שפגשת מישהו חדש - האם הוא מתאים לך או לא.

אין הנחות, אין פשרות - את התובעת וגם השופטת בבית דין מהיר:)

והטיפ: אל תפסלי בדייט הראשון (במיוחד אם זה מה שאת בדר"כ עושה). תני עוד צ'אנס, אלא אם את באמת סובלת איתו ואין שום טעם להיפגש שוב.

אפילו עוד 2-3 דייטים.

אחרי שתגלי עליו יותר - תוכלי באמת להחליט אם כדאי או לא להמשיך בקשר.

3))) בררנות כמגן בפני פחד מזוגיות ואינטימיות.

הטענה הזו ש"אני יותר מדי בררנית" נותנת לגיטימציה מאד נוחה לכל מי שבתת-המודע לא באמת רוצה להתמודד עם מערכת יחסים זוגית.
הסיבות לכך יכולות להיות פחד מכישלון, מפגיעה, מבגידה, מחשיפה ומעוד דברים מפחידים...

 הימנעות מקשר קרוב ומאינטימיות - נותנים גם הגנה מפגיעה, ומכישלון.

אבל לטווח הרחוק הם גורמים לתחושת החמצה ופיספוס.
כשתתמודדי עם הפחדים הספציפיים שלך – כבר לא תצטרכי את התירוץ של בררנות כי אז יהיה לך אומץ לזוגיות.

איך תדעי אם את סובלת מבררנות יתר שנובעת מרצון להגן על עצמך מפגיעה?

כשכל פעם שקשר כלשהו מתחמם - את מתרחקת, או מוצאת סיבות שזה לא זה, וזה לא מתאים. ובדר"כ נפרדים.

הטיפ: לטפל בפחדים ובאמונות מגבילות. מזמינה אותך לעשות את זה ביחד.