ממה צריך להיזהר כשמתחילים להתפתח רוחנית ולהרחיב את התודעה?

בשיחות עם תלמידים שמתי לב לתופעה חשובה המחייבת התייחסות:
אנשים שנמצאים בתהליך של צמיחה רוחנית – בעיקר בשלבים ההתחלתיים של התהליך – נעשים ערים ומודעים ל"טעויות" שעשו בעברם, ואשר הובילו אותם למצבים כאובים ולסבל בהווה.

למשל:

• כיצד הם איפשרו לדפוסים מעכבים לנהל אותם ולגרום להם לעשות בחירות "גרועות" בחיים,
• איך האמונות המגבילות שלהם השפיעו באופן בלתי רצוי על חיי ילדיהם,
• איך יכלו להיות הורים "טובים יותר",
• איך יכלו לבחור ולהגיב באופן "נכון יותר" לאירועים ולאנשים שונים בחייהם.
   
  ואז מתחילה תחושת האשמה עצמית, ותסכול על מה שהוחמץ, ועל מה שלא נעשה נכון ולא הושג.

כאן המקום להבהיר שאנחנו לא יכולים להאשים את עצמנו על בחירות שעשינו ללא מודעות, לפני שידענו את מה שאנו יודעים היום.
נקודת הכח שלנו נמצאת תמיד ברגע הנוכחי! ניתן להתחיל בשינויים עכשיו.
מרגע שנעשינו מודעים לנתיב הרוחני שלנו – או אז קיבלנו עלינו את האחריות להתחיל וליישם את הכלים שניתנו לנו, ולתכנת מחדש את ההתנהגות שלנו.
לגבי טעויות העבר – אנחנו חייבים לסלוח לעצמנו בכל יום מחדש, להביט אחורה בחמלה ולהבין שנכון לאותו הזמן התנהלנו בהתאם להבנה והכלים שהיינו לנו אז.
ולאחר שסלחנו לעצמנו – לשחרר את ההתעסקות באותו סיפור!
כי בכל רגע שהתודעה שלנו מושקעת בעבר אנו מחמיצים רגעים יקרים מפז בהווה!!!

איך לתקן את הטעות העיקרית שמפריעה לנו למגנט את מה שאנחנו רוצים?

כשאנו בנתיב החיים הגבוה שלנו – הכל ברור, הכל זורם, הכל מדוייק… אבל מה מונע מאיתנו להיות שם?
  עומס.
  ואני לא מתכוונת לעומס בעבודה!

כל דבר בחיים שלנו שלא מקדם אותנו – הוא כמו ישות זוללת אנרגיה, שמעמיסה על נתיב החיים שלנו, ומעכבת וחוסמת את הדברים שאנו רוצים מלהגיע אלינו.
זה מה שנקרא "עומס אנרגטי", זה עומס מהסוג שגורם לנו לתקיעות, ולתחושה שהדברים לא זזים בכיוון שהיינו רוצים.

מה יוצר אצלנו עומס אנרגטי?

רגשות, מחשבות, זכרונות וחפצים שכבר אין להם מקום בחיינו. כל אלו צריכים להתפנות מהתודעה שלנו על מנת לפנות מקום לדברים מדוייקים, רצויים ומוארים יותר.

דמיינו מצב בו סלון ביתכם היה מפוצץ כולו ברהיטים ישנים של סבתא שלכם, על הרצפה היו מפוזרים כל החפצים שאי פעם רכשתם בחייכם, ועל כל הכסאות והספות היו ישובים להם כל האקסים והאנשים שהכרתם בעבר אבל את רובם כלל לא הייתם שמחים לארח בביתכם, או אפילו לפגוש שוב...

נכון שהיה קשה לכם לזוז, להתנהל ואפילו לחשוב באופן צלול במצב כזה?

ככה בדיוק מרגישה התודעה שלכם! ואתם מוכרחים לשחרר את ממנה את מה שמעמיס.

מה בדיוק צריך לשחרר מהתודעה (ומהחיים) שלכם?

• זכרונות ומטענים רגשיים לא נעימים מהעבר.

• מערכות יחסים שלא מקדמות אתכם, אנשים שואבי אנרגיה שלא עושים לכם טוב.

• חפצים שאתם אוגרים כבר שנים, אפילו שאתם לא משתמשים בהם, אבל גם אין לכם לב לזרוק (וזה כולל את התמונות מהאקס, אוסף ניירות מכתבים מצהיבים שכבר "אי אפשר להשיג כאלו היום", קלטות וידאו/אודיו שאין לכם איך לנגן אותן, בגדים שעלו עליכם לפני 20 שנה ואתם עדיין בטוחים שיום אחד תחזרו לפיגורה, וכו' וכו').
  גם אם אתם מאחסנים אותם במרתף, בבוידעם או בעליית הגג – הם עדיין כאן, הם עדיין מבזבזים לכם אנרגיה תודעתית יקרה מפז!

• מסמכים וניירת בלתי מאורגנים, משימות שהוזנחו, פרוייקטים שהופסקו באמצע – כל אלו גובים מחיר אנרגטי.

עכשיו הזמן להכניס סדר בכל אלו, ולהיפטר מכל מה שכבר לא רלוונטי בחיים שלכם.

להתחיל בתרומה/זריקה מאסיבית של כל החפצים שלא נגעתם בהם בשנים האחרונות!

תעשו את החשבון לבד – מה יותר חשוב? הנוסטלגיה, או החופש והשחרור האנרגטי שלכם?
אחרי שסיימתם עם החפצים - להמשיך הלאה -  לעשות חשבון נפש, ולשחרר מחייכם "חברים" מיותרים.
ומה לגבי אנשים שאי אפשר לשחרר?… לדבר, לאוורר את היחסים, ולנקות את האווירה.

בזיכרונות והכאבים שאתם סוחבים איתכם אפשר לטפל, ולהקטין את נוכחותם בחייכם.
אם לא מתאים לכם כרגע טיפול רגשי – לפחות תאחסנו אותם במקום פחות מציק:
אחת הדרכים היא לרשום כל זיכרון כאוב על פתק קטן ואת כל הפתקים הללו לשמור בקופסה, שתקדישו רק לכך.
מרגע שהזיכרון או המטען הרגשי יאוחסן בפתק – יפחת הצורך הלא-מודע לשמר אותו בכח, ולהעלות אותו למודעות מפעם לפעם כדי שלא יתפוגג.
והבונוס: תיווכחו לראות שעם הזמן השפעתו עליכם תלך ותקטן, עד שתוכלו אפילו לזרוק מדי פעם פתק כזה או אחר אשר כבר אין לו עוד השפעה רגשית עליכם.

אני מבטיחה לכם! כשתשחררו אנרגיות מיותרות מהחיים - אתם תקלו על היקום לזמן לכם את הדברים שאתם רוצים בזמן ובמקום המדוייקים!!

 
וכמובן שאת כל התהליך הזה ניתן לתמוך, להקל ולהעצים ע"י כלים אנרגטיים! רוחניות מעשית, אמרתי כבר?

מה המדיטציה עושה למוח שלנו?

יותר ויותר מחקרים מוכיחים שלמדיטציה יש השפעות נוירולוגיות שאפשר למדוד באמצעי הדמייה טכנולוגיים!

עד לפני כמה עשורים, תרגול מדיטציה נחשב בעיקר נחלתם של אנשים רוחניים, פריקים, מעופפים, מתבודדים, ו/או משועממים.

כיום, ההכרה בכוחה של המדיטציה הולך וגובר משנה לשנה, גם בקרב הספקנים ביותר: אנשי הקהיליה המדעית.
כבר אי אפשר להסתיר: אמצעי הדמייה מתקדמים, כגון: CT , MRI ועוד, מדגימים שינויים בתפקוד ובמבנה המוח בעקבות תרגול מדיטציה!

שינויים תפקודיים במוח בעקבות מדיטציה:

למרות שסוגים שונים של מדיטציה מראים תוצאות נוירולוגיות שונות – אפשר לומר כי למדיטציה יש קשר עם שינויים מבניים באזורים מוחיים שקשורים לתפקוד חישתי, שכלי ורגשי.
מחקרים מראים בבירור שתרגול מדיטציה גורם להגברת האותות העצביים באזורי מוח הקשורים עם איזון רגשי ושליטה בקשב וריכוז. אזורים אלו משפיעים מאד גם על מצבי דיכאון, חרדתיות, דמנציה, התמכרויות ועוד.

שינויים מבניים במוח בעקבות מדיטציה:

מחקרים שונים שהשוו את מבנה המוח של מתרגלי מדיטציה ותיקים עם מוחות של אנשים שלא עושים מדיטציה, הראו עיבוי במסת המוח, וכן האטה מובהקת בשינויים ניווניים שחלים במוח עם ההזדקנות, כגון: התמעטות החומר האפור במוח וניוון עצבי.

השפעות בריאותיות:

כוחה של המדיטציה אינו מוגבל רק להשפעות הללו על מבנה ותפקוד המוח. מחקרים קליניים מוכיחים שוב ושוב כי לתרגול שגרתי של מדיטציה יש השפעות בריאותיות, הבאות לידי ביטוי בהתמודדות טובה יותר עם לחץ, בשיפור התפקוד של המערכת החיסונית, בריפוי כאבים כרוניים, איזון לחץ דם, הפחתה בתסמיני גיל המעבר, שיפור במצב הרוח, דחיית הידרדרות לדמנציה בגיל המבוגר ועוד ועוד.

ישנם סוגים רבים של מדיטציה:

מדיטציה טרנסנדנטלית ומיינדפולנס קיבלו את מירב תשומת הלב המדעית. יחד עם זאת, קיימים סוגים רבים ומגוונים, כמו ויפאסנה, זן, נשימה ועוד.
לא משנה איזה סוג חביב עליכם, המדיטציה מחזקת יותר ויותר את מעמדה כטכניקת איזון וחיבור הוליסטי בין הגוף לנפש.

"המחשבה קודמת לכל, המחשבה שולטת בכל, המחשבה יוצרת הכל"… בודהה

העמקה למתעניינים: החומר האפור והלבן במוח...

מהו החומר האפור במוח?
אלו הם תאי המוח, ה"נוירונים", שאחראים על עיבוד המידע ותהליכי החשיבה.
הואיל ותאי המוח לא מסוגלים להתחלק, נהוג לחשוב שלא מתרחשת יצירת תאי מוח חדשים במוח הבוגר.
אבל כיום, ידועים לפחות שני אזורי מוח בהם כן נוצרים נוירונים חדשים: האיזור הקדמי במוח, בו נוצרים נוירונים האחראים על חוש הריח. ואיזור ההיפוקמפוס, האחראי על תפקודי זיכרון והתמצאות בסביבה (זהו אחד האזורים הראשונים הנפגעים אצל חולי אלצהיימר).

מהו החומר הלבן במוח?
החומר הלבן מכיל את סיבי העצב, ה"אקסונים", שהם האחראים על הולכת האותות העצביים בין איזורי המוח השונים.
האקסונים מצופים ברקמה שומנית שקרויה "מיאלין" ומעניקה להם את צבעם הלבנבן. הציפוי השומני משמש כמבודד, ממש כמו ציפוי הגומי המבודד סיבי חשמל. הציפוי השומני המבודד תורם להגברת היעילות והמהירות של הולכת האותות העצביים. חשיבותו של המיאלין גדולה והוא קובע כיצד המוח ילמד ויתפקד.
לימודים ועיסוקים שכליים מגוונים תורמים לעיבוי המיאלין באיזור הקשור לאותו תפקוד במוח, ובכך עוזרים לשפר את התקשורת בין איזורי המוח, את כישורי הלמידה ואת יכולת המוח להתאושש מטראומה.

מעניין אתכם ללמוד מדיטציה (דמיון מודרך) ולשדרג את המוח? לשפר את ההתמודדות עם לחצים וחרדות? להעצים את הביטחון העצמי? קראו כאן בקישור על שיטת אומגה.