דר' נויה הורוביץ - העין הפנימית
מה מראות בדיקות הדמיה על שליטת התודעה בגוף
הפוסט הזה הוא פוסט מיוחד.
בפוסט הזה אני אלמד וגם אעדכן אותו - לגבי
מחקרים מדעיים בתחום השפעת התודעה על הגוף והמציאות.
מבטיחה שיהיה מרתק!
מה יש כאן בינתיים?
- מה משפיע על הפוטנציאל הגנטי שלנו? גם לגנים יש מתג הפעלה והשאלה מי מפעיל אותו...
- נחשפתם למישהו חולה בוירוס/חיידק - מה קובע אם תידבקו וכמה קשה תחלו?
- הניסוי המדהים שמראה איך המחשבות משפיעות על מולקולות המים שבגופנו.
1) מה הקשר בין התודעה לגנטיקה?...
בניגוד למה שנהוג לחשוב – הגנים לא שולטים בנו אלא ההיפך.
המדע החדש (ובמיוחד התחום המדעי הנקרא - אפיגנטיקה, וחוקר את יחסי הגומלין בין הסביבה לגנטיקה שלנו) - מוכיחים לנו שוב ושוב כי הגוף האנושי הוא הרבה מעבר למכונה שנשלטת ע"י הגנים שלה!
רוב בני האדם דווקא מגיעים לעולם עם גנים שאמורים לאפשר להם חיים בריאים וטובים.
יש לזה שתי הוכחות מדעיות חשובות:
האחת, גנים פגומים שפועלים באופן עצמאי אחראים לאחוזים בודדים בלבד מכלל המחלות האנושיות.
השניה, הגנים עצמם לא מסוגלים להפעיל / לכבות את עצמם. יש מעליהם מתג הפעלה חיצוני…
מהו אותו מתג הפעלה מסתורי?
מה קובע האם ומתי "הפצצות המתקתקות" המצויות בכל תא בגופנו יחליטו להרים ראש וליצור מחלה?
מה קובע איזה גנים יבטאו מחלה פיזית ואיזה גנים יישארו רדומים עד יום מותנו?
מסתבר שהשפעות סביבתיות, כמו: לחץ, תזונה, ומשברים רגשיים – מסוגלות ליצור שינוי בביטוי הגנים שלנו (מנקודת מבט הישרדותית, אפשר לומר שזה מנגנון של "התאמה לסביבה").
ועדיין, באותה סביבה – אנשים שונים יגיבו שונה מבחינה פיזיולוגית, גם אם הם תאומים זהים.
מדוע? כי מעל לכל אלו מצויה ה ת ו ד ע ה.
התודעה של כל אחד מאתנו מושפעת ממכלול האמונות, התפיסות, הרגשות והדפוסים המנהלים אותנו במודע ובלא-מודע.
הם אלו שקובעים כיצד נפרש כל גירוי סביבתי וכיצד נגיב אליו.
האם נגיב בצורה מאוזנת ונמשיך הלאה? או שההיפך: דווקא ייווצר אצלנו חוסר איזון אנרגטי מתמשך שעלול להוביל חלילה בעתיד לכשל פיזי של איבר מסויים.
איך נכון לנו לפעול כדי לדאוג שהתודעה שלנו תעשה את הבחירות הנכונות כשזה נוגע להפעלת/כיבוי גנים?
מסתבר שהדרך הטובה ביותר היא לצאת מהפאסיביות ומהחיים על אוטומט. לא לתת לגורמים חיצוניים לנהל את מצב הבריאות שלנו ואירועי החיים שלנו.
הקדישו זמן גם לעיסוקים רוחניים, ופנו לעצמכם זמני הוויה.
מהם זמני הוויה (BE) בניגוד לזמני פעולה (DO)?
- זמני פעולה הם זמנים בהם התודעה שלכם לרוב על אוטומט. אתם פועלים כחלק מהמירוץ המטורף של החיים, מבצעים מטלות ונמצאים במצב יותר הישרדותי.
- לעומת זאת,
זמני הוויה הם הזמנים שבהם אתם משוחחים עם עצמכם, מהרהרים (זו בעצם תקשורת עם נשמתכם, עם ה"אני הגבוה" שלכם).
לצאת לטבע, ליצור ובקיצור לקחת פסקי זמן לעצמכם מהמירוץ המטורף של החיים.
כל אלו מרחיבים את התודעה שלכם ומקרבים אתכם לנתיב הגבוה יותר של חייכם.
זה יעזור לכם להגן על עצמכם מאנרגיות נמוכות, לשמור על איזון אנרגטי בגוף הפיזי, ולמגנט אליכם אירועי חיים המדויקים לכם יותר☺
*** המשך קריאה מומלצת בנושא: הביולוגיה של האמונה, מאת פרופ' ברוס ליפטון.***
2) שפעת, קורונה וחברים אחרים - מה קובע אם נידבק או לא?
מי לא מכיר את זה?
בן משפחה ראשון נדבק באחת ממחלות החורף המציקות האלו – ומתחילה שרשרת בלהות של הדבקת בני המשפחה האחרים.
ולימים ספורים הבית עלול להיראות כמו בית-חולים שדה מוכה מגיפה – טישואים מתגוללים בכל מקום, מדחומים, תרופות, אפים אדומים ובמקרה הטוב – גם סבתא אמיצה שמגיעה עם סיר של מרק עוף.
אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה הבאה:
תמיד יהיה בבית מי ש"יחטוף" יותר קשה, יהיה אחד שיעבור את זה יותר בקלות ואולי גם יהיו כאלו שלא ידבקו בכלל!
אז מה משפיע ואיך אנחנו יכולים להגדיל את סיכויינו להיות בין המאושרים שלא יסבלו? ומה אומר המדע?
אז ככה... מסתבר שרגשות חיוביים ומצב רוח אופטימי מספקים הגנה לא רעה.
לא רק מבחינת מניעת הדבקה, אלא גם מבחינת התמודדות עם המחלה עצמה וחומרת התסמינים.
בשני העשורים האחרונים בוצעו מחקרים שתומכים בכך, ואני מביאה לכם כאן תוצאותיו של מחקר מדעי מעניין שפורסם בשנת 2006 בארה"ב:
193 מתנדבים בריאים (וקצת משוגעים:)), בגילאים 21-55, נחשפו לנגיפים של הצטננות או שפעת – שהוחדרו לגופם ע"י טיפות אף, ומיד לאחר מכן הוכנסו לבידוד ומעקב.
לפני ההדבקה עברו המשתתפים הערכה של מצבם הרגשי וסווגו לשתי קבוצות:
קבוצה א – שמחים, רגועים, מלאי-חיים.
קבוצה ב – לחוצים-מתוחים, כעסנים, דכאוניים.
והממצאים מעניינים:
81 אחוזים מהמשתתפים נדבקו במחלה (כלומר, מצאו בדם שלהם עדות לנגיף) – וכאן לא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות.
אבל – 31 אחוזים מהמשתתפים פיתחו מחלה קלינית, עם תסמינים בדרכי הנשימה העליונים (נזלת, גודש באף ובסינוסים, כאבים, חום, צמרמורות, שיעול, תיאבון ירוד ותחושת חולי, וכו'). וכאן דווקא היה הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות!
בקבוצה ב' היו פי 2.3 יותר חולים עם תסמינים מהנבדקים בקבוצה א'.
ולא פחות חשוב, מבין כלל החולים – המשתתפים מקבוצה א' גם דיווחו על עוצמת תסמינים קלה יותר באופן משמעותי בהשוואה לחבריהם מקבוצה ב'. (הם עברו את המחלה באופן קל יותר, או שהיו עמידים יותר רגשית לתסמינים ולכן דיווחו עליהם פחות).
בכל מקרה, משתלם מאד להיות בתודעה חיובית, ולהעצים את הרגשות החיוביים שבנו, גם כשבריאים ובמיוחד כשחולים...
לכל הרגשות יש מקום ולגיטימציה, כי הם מאפיינים את מי שאנו.
אבל השאלה היא – מהו המינון, והאם יש איזון.
אחד הכלים החשובים בקורס רוחניות מעשית שאני מלמדת הוא איך להפחית אצלנו מיידית רגש נמוך שמציף אותנו, מוציא מאיזון את המערכת הרגשית שלנו, ומנהל את התגובות שלנו. (ואם זה נמשך לאורך זמן אז בסופו של דבר זה ישתקף גם בגופנו הפיזי).
זהו כלי מהיר ומעשי לשימוש יומיומי בכל סיטואציה בה תוקף אותנו רגש מאתגר.
נ.ב. אל תדאגו למשתתפי הניסוי, כולם החלימו וגם קיבלו תשלום בסך 800$, כל אחד.
*** קישור למאמר המחקר:
3) ידעתם? המחשבות שלנו באות לידי ביטוי בגוף הפיזי שלנו, דרך ההשפעה שלהן על המים בגוף!
כאן תלמדו איך ליצור שיפור מיידי ברמה המולקולרית בתאי הגוף שלכם.
לפני כמה ימים, שודרה בטלוויזיה כתבה נגד טיפול הומאופתי, כיוון שהוא מבוסס על טענה מוזרה – ש… "המים זוכרים".
המסר בכתבה זו היה כי ההומיאופתיה אינה אמינה ו/או יעילה כיוון שאינה מכילה שום חומר פעיל הניתן לזיהוי מעבדתי, ובעצם מתבססת על "הזיכרון של המים", הממשיכים כביכול לשאת עימם את האנרגיה של החומר שנמהל בהם קודם לכן.
לא אכנס כאן לדיון בהומאופתיה ויעילותה, אבל הכתבה עוררה בי את הרצון להתייחס לתופעת הזיכרון של המים, וההוכחה המדעית לקיומה!
כבר לפני 15 שנים פרסם המדען והרופא האלטרנטיבי היפני, דר' מסארו אמוטו, ממצאים מעניינים בספרו "המסרים החבויים במים".
הוא הוכיח שהמים מגיבים להשפעות חיצוניות, ואף נושאים עימם את השרידים של ההשפעות האלו גם לאחר שכבר אינן נוכחות.
מסתבר שכשהמים קרבים לנקודת קיפאון הם מסתדרים בתצורות קריסטליות מעניינות, שאפשר לצלם אותן במיקרוסקופ.
דר' אמוטו הראה שלא כל דגימות המים מסתדרות באותו אופן, אלא התצורות הקריסטליות מושפעות ממגוון מאפיינים.
למשל, המקור ממנו נלקחו המים.
דגימות מים שנלקחו ממי מעיינות זכים או נהרות תת-קרקעיים יצרו תצורות יפהפיות כיהלומים בעוד דגימות מנהרות או ברזים עירוניים (הרחק מהטבע) יצרו תצורות מקוטעות ומעוותות.
בגלל הזיכרון של המים, הדגימות המשיכו ליצור את אותם מבנים גם לאחר הרחקתם ממקור המים הראשוני.
אוקי, אבל איך באה לידי ביטוי ההשפעה של הסביבה על המים?
כאן אמוטו לקח את הניסוי שלו צעד נוסף קדימה.
הוא השווה בין דגימות מי-ברז זהות שבדק עליהן השפעת גורמים שונים, כגון:
- מוזיקה.
וניחשתם נכון: מוסיקה קלאסית והרמונית גרמה למים להסתדר בתצורות קריסטליות יפות וסימטריות בעוד רוק מטאלי גרם למבנים משובשים ולא סימטריים.
מילים ומחשבות:
בשלב הבא של הניסוי - עטף מסארו את בקבוקי הדגימה במילים ומסרים חיוביים לעומת מילים שליליות.
אנשים שחלפו ליד הבקבוקים קראו את המילים וגם כאן התופעה חזרה על עצמה: מילות אהבה, חמלה והעצמה - הולידו מבנים קריסטליים דמויי יהלומים, בעוד מילים מעליבות ופוגעניות גרמו למים להסתדר במבנים חסרי כל הרמוניה.
ובסרטון מטה תוכלו לראות חלק מצילומי המים של מסארו בניסוי שלו:
ואיך כל זה מתקשר לבריאותנו הגופנית?
פשוט מאד! הגוף שלנו מורכב מכ- 60% מים, ובעצם מרבית המסה המוצקה של גופנו…
התודעה והמחשבות שלנו משפיעות באופן פיזי על מולקולות המים הללו!
והמסקנה: מה תעדיפו שיזרמו בגופכם? קריסטלים הרמוניים ויפים, או תצורות משובשות?
אז מהיום חושבים רק מחשבות חיוביות!!!
ואם אתם רוצים להרחיב את התודעה שלכם לרמה הבאה,
אני מזמינה אתכם לקורס רוחניות מעשית, קורס מלא בכלים מעשיים להעצמה וצמיחה אישית, ובו תלמדו כיצד לשפר את האיזון האנרגטי שלכם ברמה יומיומית, לטפל בחסמים תת-מודעים ועוד המון דברים מועילים.
באהבה
נויה.
